שרשרת אספקה על שולחן הניתוחים – מודל SCOR

מודל SCOR הוא כלי לניתוח שרשראות אספקה אותו ניתן ליישם בכל חברה, ובאמצעותו לשפר תהליכי ניהול שרשראות אספקה בתוך הארגון, ובין ארגונים שונים. הכלי פותח על ידי חברת PRTM ו-AMR Research, ומשמש כיום (לאחר שאומץ על ידי ה-SCC, Supply Chain Council) כמעט בכל מקום בו יש צורך בתיעוד, ניתוח ושיפור נהלי ניהול שרשראות אספקה. (ראשי התיבות SCOR הן Supply Chain Operations Reference).

מודל SCOR מושתת על שלושה נדבכים: תיעוד ומידול תהליכים, מדידת ביצועים והשוואה אל מול רף ביצוע מיטבי (Best Practices).

אחת הבעיות בפניה ניצבים הבאים לשפר את שרשרת האספקה שלהם היא העובדה כי שרשרת האספקה מורכבת משותפים שונים (חברות שונות), בעלי שפה שונה, נהלים שונים, מטרות שונות וכו'. לפיכך, חשוב ששיטת SCOR תאפשר לתקשר באופן יעיל בין השותפים השונים בשרשרת. לצורך כך, נעשה שימוש ב"אבני בניין" בסיסיות, באמצעותן ניתן לתאר כל שרשרת אספקה, פשוטה או מורכבת ככל שתהיה.

מודל SCOR מתייחס לחמישה תהליכי ניהול בסיסיים: תכנון, מיקור/רכש, ייצור, הפצה והחזרות.

תכנון: תהליכים המשמשים לאיזון היצע וביקוש ולתכנון דרישות הרכש, הייצור וההפצה.

מיקור/רכש: תהליכי הרכשת טובין ושירותים לצורך מילוי אחר הביקוש החזוי או המצוי.

ייצור: תהליכים ההופכים חומרי גלם (במובן הרחב, למשל חומרי גלם, תתי מערכות, חלקים וכו') למוצר מוגמר לצורך מילוי אחר הביקוש החזוי או המצוי.

הפצה: תהליכים המספקים מוצר מוגמר כדי למלא אחר ביקוש, לדוגמא ניהול הזמנות ומעקב אחריהן, ניהול תחבורה ולוגיסטיקה, ניהול הפצה.

החזרות: תהליכים להחזרת סחורה מכל סיבה שהיא (החזרת סחורה פגומה, סחורה בסוף מחזור החיים שלה, החזרה מלקוחות ומפיצים, סחורה שהתיישנה וכו'). תהליכים אלו כוללים גם תמיכה במוצר לאחר המכירה והאספקה.

מבחינת היקף ועומק התהליכים אותם מתאר SCOR, המודל משמש לתיאור כל מסלול הממשק עם הלקוח, מקבלת ההזמנה ועד לגביית התשלום המלא עבור הסחורה. כמו כן, המודל מתאר את התהליכים (מבחינה עסקית) אותם עוברים כל המוצרים והשירותים, מהספקים של הספקים ועד הלקוחות של הלקוחות, כולל מכשור ומכונות, ציוד, חלפים, חומרי גלם, מוצרים, תוכנה וכו'. בנוסף, המודל משמש לתיאור ההבנה שלנו את השוק וההתמודדות עמו, מחיזוי ביקוש כולל ועד מילוי כל הזמנה והזמנה.

בכל אחד מחמשת תהליכי העל איתם מתמודד SCOR (תכנון, מיקור/רכש, ייצור, הפצה והחזרות), נעשה המידול בשלוש רמות: הגדרת היקף התהליך (Scope), תצורת שרשרת האספקה, וניתוח פרטי התהליכים, כולל ביצועים.

באשר למדידת ביצועים וניתוחם, מודל SCOR מכיל מעל 150 מדדים שונים (KPI – Key Performance Indicators), שמקורם בניסיון המצטבר של מחברי SCOR. כמו הניתוח לעיל, המורכב מרמות שונות, כך גם המדדים מחולקים לרמות שונות והיררכיות.

לאחר מדידת ביצועי שרשרת האספקה וזיהוי אותם האיזורים הזקוקים לשיפור, SCOR מציע כ-450 נהלים ממולצים (Best Practices), שוב, בהתבסס על נסיונם המצטבר של התורמים לבניית SCOR. נהלים אלו עונים על הדרישות הבאות: עליהם להיות עדכניים, מובנים, מוכחים, בשימוש במגוון סביבות עבודה ובעלי השפעה חיובית על ביצועי החברה, בין עם באמצעות שיפור (במהירות, הכנסות, איכות וכו') או חסכון (שיפור ניצולת, הוצאות, הפסדים, החזרות וכו').

יחד עם השימושיות הרבה שיש למודל בתיאור, ניתוח, שיפור ותקשור שרשרת האספקה, ניתן לראות כי אינו כולל כלים מובנים ליצירתיות אסטרטגית (לדוגמא תכנון מבנה שרשרת אספקה חדשני שיעניק לחברה ייתרון תחרותי בר קיימא). במקרה בו אנו מתכננים מחדש את שרשרת האספקה ככלי אסטרטגי, יספק לנו המודל את הכלים המתוארים לעיל לבחינת תצורות שרשראות אספקה שונות תחת תרחישים שונים. על כלים נוספים ליצירתיות אסטרטגית ובחינת תרחישים שונים – בפוסט נפרד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *