בפוסט הקודם דיברנו על המחסור בביצים אותו כולנו חווינו. אבל מה קורה לכל אורך שרשרת האספקה? מה קורה כשיש שינוי פתאומי ובלתי צפוי בביקוש? בואו נמציא סתם דוגמא לא קשורה לכלום – נגיד שפתאום אנשים קונים יותר ביצים. כל קשר למציאות או לפוסט הקודם, מקרי בהחלט.
החנווני שלנו, נקרא לו רָפָאל, מכיר את הלקוחות שלו, את הסביבה ואת המנהגים. הוא מחזיק ביום-יום מלאי שמתאים לביקוש המוכר והצפוי. הוא לא יכול להחזיק הרבה יותר – גם בגלל התוקף הקצר וגם כי אחזקת מלאי עולה כסף ורָפָאל הוא חנווני שקול וחסכן.
אבל כשהביקוש עולה בהפתעה – מלאי הביצים אוזל וגם הוא מוצא את עצמו בלי ביצים…
אץ לו רץ לו רָפָאל ומתקשר לספק. אחרי דיבורי דא והא והמצב ומזג האוויר, הוא מבקש להגדיל את ההזמנה הבאה שלו בהתאם למה שהוא חושב שהביקוש החדש ומוסיף עוד קצת – שיהיה ליתר ביטחון.
ורָפָאל לא לבד. גם לספק הסיטונאי שלו, נקרא לו שמוליק, נוצר מחסור דומה רק יותר גדול – כי לשמוליק יש עוד מכולות ברשימת הלקוחות שלו, וגם שמוליק מגדיל את ההזמנה הבאה שלו היישר מחנן הלולן וגם הוא, כספק אחראי מעבה את ההזמנה בספיירים ועוד קצת ליתר ביטחון.
כך מתווספות להן ביצים במעלה שרשרת האספקה, באופן הגיוני לגמרי. כל שחקן בשרשרת מוסיף עוד קצת ליתר ביטחון וישן טוב יותר בלילה. אממה – העדכון בנוגע לגידול בביקוש זורם במעלה השרשרת בקצב קצת שונה. לרָפָאל לוקח כמה ימים להבין מה קורה, והוא מתקשר לשמוליק רק אחרי כמה ימים, שמוליק עצמו, כבר לא יכול להשפיע על ההזמנה המיידית אלא על זו של עוד כמה ימים, ויותר מזה – לשמוליק לוקח עוד קצת זמן להבין שהמחסור הוא לא רק אצל רָפָאל ועוד יום יומיים הוא לוקח כדי לאגד את כל ההזמנות והנתונים מכל המכולות ולהוציא הזמנה חדשה לחנן הלולן שגם מבחינתו הסיפור משתנה. אבל השינוי אצל חנן הלולן הוא קצת יותר קריטי, כי אפשר אולי להלחיץ את התרנגולת, אבל ספק אם יצאו מזה יותר ביצים. הפתרון הוא להגדיל את אמצעי הייצור* ולגדל עוד מטילות או לייבא משווקים אחרים – כך או כך – תוספת של עוד כמה שבועות.
יוצא מזה, שכל שרשרת האספקה הארוכה והמפותלת גם קצת מתעקמת – כי עד שהיינו הראשונים לזהות ועד שהגדלנו את הייצור ועל הדרך גם הוספנו עוד קצת שיהיה ליתר ביטחון ועד ש ועד ש ועד ש… נוצרו לנו חוסרים לאורך כל שרשרת האספקה, עיכובים באספקת ההזמנות, ועוד ועוד. כך שבשורה התחתונה – שינוי קטן ופתאומי בביקוש מצד הצרכנים עלול לגרום להפרעות יותר ויותר גדולות במעלה השרשרת ואם נוסיף לכל הסיפור ששום דבר לא מושלם ואולי היו קצת עניינים מקודם למשל – אספקה חלקית או הזמנות שטרם טופלו או קשיים אחרים ועוד ועוד הזמנות שנכנסות לפני שפתרנו את הבעיות בהזמנות הקודמות, נקבל התנהגות מאד לא יציבה ונטולת כל סדר, הגיון או יכולת חיזוי.
התנהגות כזו נקראת "אפקט שוט הפר" (Bullwhip effect). לפי ערך הוויקיפדיה (יש לזה ערך בויקיפדיה, אז אתם יודעים שזה אמיתי ואני לא סתם ממציא מונחים…): אפקט השוט (לפעמים נקרא "אפקט שוט השור" או "אפקט שוט הפר") הוא תיאור לתופעה בתחום הלוגיסטיקה שבה שונות בביקושים של לקוחות הקצה הופכת לשונות הולכת וגדלה ככל שנלך לאחור בשרשרת האספקה. ולמה שוט הפר? כי כמו בהצלפת שוט, תנועה קטנה של היד האוחזת בשוט גורמת לתנועה גדולה ומכאיבה בקצה השוט.
שניים מהגורמים העיקריים לתופעה הם הזמנות יתר – לקוחות מזמינים כמויות גדולות (מעבר לביקוש השוטף) כתוצאה מציפייה למחסור או כתוצאה מאספקות לא יציבות (נשמע מוכר?) ומחזוריות בהזמנות – בעיקר מחזוריות בהזמנת כמויות גדולות, ואז הפוגות – זוכרים את הביצים שלכם מפסח? ואת זה שקצב ההטלה של התרנגולות לא מושפע מכיוון שהן לא חוגגות את חגי ישראל?
אז מכל הסיפור הזה נשארנו עם הגדלה של המלאי הזמין או מלאי הביטחון לכל אורך שרשרת האספקה, ייצור לא יעיל או ייצור מלאי לא נחוץ, וחוסר מוצר זמין למכירה ומכל זה – ירידה בהכנסות.
מיליוני קוראים בטח שואלים את עצמם עכשיו "אז מה עושים?!?". ובכן, ישנם מגוון כלים יעילים מאד להתמודד עם התופעה. מכיוון שזה כבר דיון טכני מעמיק ופחות מבדר, אם יש לכם מכולת (או חברת הפצה, או מפעל) – דברו איתי.
*חסידי השוק החופשי יודעים להגיד שזה אחד מיתרונותיו של השוק החופשי. כאשר יש מחסור – המחירים עולים, מה שהופך את הייצור לרווחי וכדאי יותר, מה שיגרום ליותר ייצור. במקרה של ביצים – תגידו לתרנגולת עד מחר שיותר רווחי לה להטיל. היא לא תטיל יותר, ואי אפשר להעלות את נפחי הייצור מכרגע לעכשיו. בישראל – מחירי רוב הביצים מפוקחים ונשארים קבועים גם בתנאי מחסור. בשווקים אחרים (ארה"ב למשל), המחירים טסים לשמיים, וזה לא גורם להטלתה של ביצה נוספת אחת. מה שכן, זה יכול לגרום לשוק שחור בביצים ללא פיקוח ווטרינרי (ממשקים פרטיים או למשל מהרש"פ), או לייבוא ממדינות עניות שזקוקות לכסף, ותושביהן לא מסוגלים לעמוד במחיר הביצים, ותודה לגלובליזציה.
בשנות ה-90, נתקלה חברת HP בבעיה חמורה. שוק מדפסות הזרקת הדיו הציג נתוני צמיחה מרשימים, וכך גם נתח השוק של חברת HP. המדפסות יוצרו בקנדה ונמכרו בכל העולם. בד בבד עם הגידול בנתח השוק ובביקוש, חל גם גידול בטווח המוצרים אותם הציעה HP ללקוחותיה, כאשר כל דגם ודגם היה צריך להתאים לכל תת-שוק, למשל מבחינת ספק הכוח ותקע החשמל, כמו גם מבחינת ספרות ההדרכה הנלווית למדפסת, תוויות האזהרה הצמודות אליה והאריזה המתאימה. מכיוון שמפיצי המדפסות לא רצו (או לא יכלו) להחזיק מלאים גדולים, הם דרשו מ-HP להחזיק מלאים שיאפשרו לה למלא כל הזמנה במרכזי ההפצה האזוריים שלה. כתוצאה מכך, נוצרו רמות מלאי גבוהות מאד – במיוחד במרכז ההפצה במערב אירופה, יחד עם חוסר יכולת למלא את הדרישה לשווקים ספציפיים – כלומר היה מלאי אבל לא של המדפסות הנכונות. מכיוון שהמדפסות נשלחו מקנדה לאירופה בדרך הים, לא ניתן היה להגיב לצרכי מרכז ההפצה בזמן אמת.
חברת Sherwin Williams מייצרת צבעים לצביעת הבית. העלייה בביקוש לצבעי-קירות ייחודיים הובילה לגידול במגוון המוצרים אותם מציעה החברה ללקוחותיה, בעיקר חנויות "עשה זאת בעצמך". עליה זו הובילה לבעיה כפולה – מצד אחד, החברה לא הצליחה לחזות את הביקוש לצבעים ספציפיים, ומצד שני, שטח המדף הזמין לכל צבע וצבע הלך ופחת, וההוצאה הכוללת על קניית שטח מדף מהקמעונאיות המשווקות את מוצרי החברה הלכה ותפחה.
גם חברת Benetton לא הצליחה לחזות את הביקוש לבגדים בצבעים ספציפיים, דבר שגרם לחוסר יכולת לספק ביקוש מחד, ולמלאי עודף של בגדים בצבעים אחרים מאידך. הפתרון – אסטרטגיה מעורבת של Postponement. חלק מהבגדים מיוצרים על סמך תחזית הביקוש, וחלק מיוצרים מאריגים נטולי צבע (Greige) ונצבעים רק לאחר שהביקוש מתממש.