המקור למידע שימושי
שיחה שערכתי עם פרופסור יוסי שפי, דירקטור המרכז לתחבורה ולוגיסטיקה, התכנית המובילה בעולם לניהול שרשראות אספקה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT).
האם שרשראות האספקה מקולקלות באשמת הקורונה? האם ניתן לתקן אותן?
תובנות מרתקות על פוליטיקה, מגיפות, תרבות הצריכה וכמובן – שרשרת האספקה העולמית.
השיחה נערכה באירוע של מועדון בוגרי SLOAN בניו יורק ב-19.1.2022, באדיבותו של מר לארי פוסטר.
לרכישת הספרים שהוזכרו בשיחה:
בפוסט הקודם דיברנו על המחסור בביצים אותו כולנו חווינו. אבל מה קורה לכל אורך שרשרת האספקה? מה קורה כשיש שינוי פתאומי ובלתי צפוי בביקוש? בואו נמציא סתם דוגמא לא קשורה לכלום – נגיד שפתאום אנשים קונים יותר ביצים. כל קשר למציאות או לפוסט הקודם, מקרי בהחלט.
החנווני שלנו, נקרא לו רָפָאל, מכיר את הלקוחות שלו, את הסביבה ואת המנהגים. הוא מחזיק ביום-יום מלאי שמתאים לביקוש המוכר והצפוי. הוא לא יכול להחזיק הרבה יותר – גם בגלל התוקף הקצר וגם כי אחזקת מלאי עולה כסף ורָפָאל הוא חנווני שקול וחסכן.
אבל כשהביקוש עולה בהפתעה – מלאי הביצים אוזל וגם הוא מוצא את עצמו בלי ביצים…
אץ לו רץ לו רָפָאל ומתקשר לספק. אחרי דיבורי דא והא והמצב ומזג האוויר, הוא מבקש להגדיל את ההזמנה הבאה שלו בהתאם למה שהוא חושב שהביקוש החדש ומוסיף עוד קצת – שיהיה ליתר ביטחון.
ורָפָאל לא לבד. גם לספק הסיטונאי שלו, נקרא לו שמוליק, נוצר מחסור דומה רק יותר גדול – כי לשמוליק יש עוד מכולות ברשימת הלקוחות שלו, וגם שמוליק מגדיל את ההזמנה הבאה שלו היישר מחנן הלולן וגם הוא, כספק אחראי מעבה את ההזמנה בספיירים ועוד קצת ליתר ביטחון.
כך מתווספות להן ביצים במעלה שרשרת האספקה, באופן הגיוני לגמרי. כל שחקן בשרשרת מוסיף עוד קצת ליתר ביטחון וישן טוב יותר בלילה. אממה – העדכון בנוגע לגידול בביקוש זורם במעלה השרשרת בקצב קצת שונה. לרָפָאל לוקח כמה ימים להבין מה קורה, והוא מתקשר לשמוליק רק אחרי כמה ימים, שמוליק עצמו, כבר לא יכול להשפיע על ההזמנה המיידית אלא על זו של עוד כמה ימים, ויותר מזה – לשמוליק לוקח עוד קצת זמן להבין שהמחסור הוא לא רק אצל רָפָאל ועוד יום יומיים הוא לוקח כדי לאגד את כל ההזמנות והנתונים מכל המכולות ולהוציא הזמנה חדשה לחנן הלולן שגם מבחינתו הסיפור משתנה. אבל השינוי אצל חנן הלולן הוא קצת יותר קריטי, כי אפשר אולי להלחיץ את התרנגולת, אבל ספק אם יצאו מזה יותר ביצים. הפתרון הוא להגדיל את אמצעי הייצור* ולגדל עוד מטילות או לייבא משווקים אחרים – כך או כך – תוספת של עוד כמה שבועות.
יוצא מזה, שכל שרשרת האספקה הארוכה והמפותלת גם קצת מתעקמת – כי עד שהיינו הראשונים לזהות ועד שהגדלנו את הייצור ועל הדרך גם הוספנו עוד קצת שיהיה ליתר ביטחון ועד ש ועד ש ועד ש… נוצרו לנו חוסרים לאורך כל שרשרת האספקה, עיכובים באספקת ההזמנות, ועוד ועוד. כך שבשורה התחתונה – שינוי קטן ופתאומי בביקוש מצד הצרכנים עלול לגרום להפרעות יותר ויותר גדולות במעלה השרשרת ואם נוסיף לכל הסיפור ששום דבר לא מושלם ואולי היו קצת עניינים מקודם למשל – אספקה חלקית או הזמנות שטרם טופלו או קשיים אחרים ועוד ועוד הזמנות שנכנסות לפני שפתרנו את הבעיות בהזמנות הקודמות, נקבל התנהגות מאד לא יציבה ונטולת כל סדר, הגיון או יכולת חיזוי.
התנהגות כזו נקראת "אפקט שוט הפר" (Bullwhip effect). לפי ערך הוויקיפדיה (יש לזה ערך בויקיפדיה, אז אתם יודעים שזה אמיתי ואני לא סתם ממציא מונחים…): אפקט השוט (לפעמים נקרא "אפקט שוט השור" או "אפקט שוט הפר") הוא תיאור לתופעה בתחום הלוגיסטיקה שבה שונות בביקושים של לקוחות הקצה הופכת לשונות הולכת וגדלה ככל שנלך לאחור בשרשרת האספקה. ולמה שוט הפר? כי כמו בהצלפת שוט, תנועה קטנה של היד האוחזת בשוט גורמת לתנועה גדולה ומכאיבה בקצה השוט.
שניים מהגורמים העיקריים לתופעה הם הזמנות יתר – לקוחות מזמינים כמויות גדולות (מעבר לביקוש השוטף) כתוצאה מציפייה למחסור או כתוצאה מאספקות לא יציבות (נשמע מוכר?) ומחזוריות בהזמנות – בעיקר מחזוריות בהזמנת כמויות גדולות, ואז הפוגות – זוכרים את הביצים שלכם מפסח? ואת זה שקצב ההטלה של התרנגולות לא מושפע מכיוון שהן לא חוגגות את חגי ישראל?
אז מכל הסיפור הזה נשארנו עם הגדלה של המלאי הזמין או מלאי הביטחון לכל אורך שרשרת האספקה, ייצור לא יעיל או ייצור מלאי לא נחוץ, וחוסר מוצר זמין למכירה ומכל זה – ירידה בהכנסות.
מיליוני קוראים בטח שואלים את עצמם עכשיו "אז מה עושים?!?". ובכן, ישנם מגוון כלים יעילים מאד להתמודד עם התופעה. מכיוון שזה כבר דיון טכני מעמיק ופחות מבדר, אם יש לכם מכולת (או חברת הפצה, או מפעל) – דברו איתי.
*חסידי השוק החופשי יודעים להגיד שזה אחד מיתרונותיו של השוק החופשי. כאשר יש מחסור – המחירים עולים, מה שהופך את הייצור לרווחי וכדאי יותר, מה שיגרום ליותר ייצור. במקרה של ביצים – תגידו לתרנגולת עד מחר שיותר רווחי לה להטיל. היא לא תטיל יותר, ואי אפשר להעלות את נפחי הייצור מכרגע לעכשיו. בישראל – מחירי רוב הביצים מפוקחים ונשארים קבועים גם בתנאי מחסור. בשווקים אחרים (ארה"ב למשל), המחירים טסים לשמיים, וזה לא גורם להטלתה של ביצה נוספת אחת. מה שכן, זה יכול לגרום לשוק שחור בביצים ללא פיקוח ווטרינרי (ממשקים פרטיים או למשל מהרש"פ), או לייבוא ממדינות עניות שזקוקות לכסף, ותושביהן לא מסוגלים לעמוד במחיר הביצים, ותודה לגלובליזציה.
"אין ביצים! מחסור בביצים", "איפה יש ביצים עכשיו" זעקו כל קבוצות הפייסבוק והווצאפ. הכצעקתה?
דבר ראשון בואו נשאל את עצמנו – האם אנחנו, וכל מי שאנחנו מכירים, לא אכלנו שום דבר עם ביצה כבר חודש? כנראה שזה לא בדיוק המצב. ייתכן שמשלוח מהסופר הגיע פעם אחת ללא ביצים, או שבביקור בסופר נתקלנו במדפים ריקים. אבל ברמה הביתית סביר שהצלחנו להשלים את החסר (לפחות חלקית) תוך יום-יומיים.
מה כן יש? יש חשש ממחסור.
הצרכנים הסופיים (סופיים, לא סופניים. ובריאות שלימה לכולם!) כלומר – אנחנו, שקונים במכולת על בסיס קבוע וצורכים את הביצים, מפחדים שלא יהיו ביצים ולכן אנחנו קצת אוגרים אותן*. התנהגות כזאת, סבירה ככל שתהיה, גורמת לעליה בצריכה ולהרבה יותר ביצים במקרר שלנו. השוק עצמו, מגיב אליה לאט יותר, כי אפילו תרנגולות לא יטילו יותר ביצים אם נצעק עליהן.
כתוצאה מכך, נוצר מחסור קל וזמני בחנויות. אבל הצרכנים רואים אותו וחושבים "אויה! אין ביצים! אכן ימים קשים באים עלינו", ואוגרים אפילו עוד יותר. לתופעה הזאת קוראים "פידבק" או "היזון חוזר" – מונח שעוד נחזור אליו ועל ההשפעות שלו בעתיד.
למזלנו, אגירת ביצים היא לא תופעה רווחת – בעיקר בגלל שמדובר במוצר מתכלה עם תוקף קצר יחסית. כלומר לא ניתן לאגור אותן לתקופת זמן ארוכה, וגם לא ניתן להקפיא אותן. לכן הצרכן הסביר (והמפוחד), לא יאגור כמויות מסחריות – שלא כמו מסכות או אלכוג'ל וגם לא יסתכן בבזבוז כסף על מוצר שבסוף עלול להיזרק כך שבגדול, רמת הצריכה – כלומר – הביקוש, ידועה מראש.
אבל האם האשמה היחידה במצב היא הפאניקה שמתודלקת השכם והערב ברשתות החברתיות? לא ולא.
הרבה פעמים כשאנחנו רואים התנהגות "חריגה" בשרשרת האספקה שלכאורה יש לה סיבה הגיונית – למשל מחסור בביצים כי היבוא נפסק, אנחנו מרכזים את המאמצים שלנו בהתמודדות מיידית עם המצב, ולא מסתכלים יותר לעומק. קבלו דוגמא.
השנה – 2008. אוקטובר.
ברחבי העולם פורץ "המשבר הכלכלי" הגדול. עסקאות והזמנות מבוטלות, המסחר פוחת משמעותית, וחברות עוצרות ייצור ורכש, בניסיון נואש למכור את מלאי התוצרת שבמחסנים שלהן. כך היה גם המצב בחברה בסיפור שלנו (שתישאר חסויה כמובן). שאת המכירות ואת התחזיות שלה לשנת 2008 אפשר לראות כאן.
הגרף הכחול מתאר את המכירות, והירוק את תחזית המכירות. ניתן לראות שהתחזית לאוגוסט/ספטמבר הייתה מדויקת, והתחזית לאוקטובר חזתה את המשך מגמת העליה במכירות. אבל אז הגיע "המשבר", המכירות באוקטובר התרסקו ונוצר מלאי תוצ"ג (תוצרת גמורה מוכנה למכירה) גדול מאד ויקר מאד במחסני החברה.
החברה כמובן האשימה את המשבר וחיפשה כל דרך להיפטר מהמלאי הזה.
מה שהחברה לא עשתה הוא להסתכל על נתוני המכירות מהשנים הקודמות. מסתבר, שזאת נפילה עונתית במכירות (מסיבות שלא ניכנס אליהן כאן), והיה ניתן לחזות אותה לחלוטין. הנה כך נראו המכירות בשנים הקודמות (הצבעים השונים מייצגים שנים שונות):
ניתן לראות בקלות שיש צניחה במכירות בכל אוקטובר, שנה אחרי שנה.
ואכן, אם התובנה על עונתיות המכירות היתה משוקללת מראש לתוך לחזית המכירות שלהם, היה ניתן לשפר את תחזית המכירות בצורה משמעותית, וספציפית לחזות את הנפילה של אוקטובר 2008. הנה כך:
הגרף האדום החדש הוא התחזית החדשה, טובה (מדוייקת) משמעותית מהתחזית הקודמת.
המשמעויות של הדוגמה הזאת הן, ובכן, משמעותיות מאד. מסתבר שהרבה מאד חברות ייחסו את הנפילה במכירות של חודש אוקטובר 2008 ל"משבר" ולא הבינו שזאת בעצם התנהגות רגילה. כתוצאה מכך הן עצרו רכש ופרוייקטים, ובכך תרמו בעצמן להגברת המשבר.
ומה הקשר למחסור בביצים? התשובה ברורה. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם ייתכן שבכל שנה לפני פסח יש מחסור בביצים? (ואולי מכך נובע מנהגן של אומות העולם לחפש ביצים בחג הפסחא? כנראה שלא.)
אכן, זה לא רק נדמה לכם שאתם זוכרים במעומעם שבכל שנה יש איזה עניין עם ביצים בפסח (ולא רק הבדיחה של הדוד המביך על בני ישראל שחצו את הים).
חיפוש קל בגוגל יניב לנו תובנות משנים קודמות (ינואר 2018 למשל)**:
"…גורם במשרד החקלאות הסביר כי "בכל שנה יש שני 'פיקים' במכירות של ביצים – בפסח ובראש השנה. מראש יוצרים מחסור מתוכנן מינואר עד חודש לפני פסח בכדי לעמוד בביקושי פסח. אולם בדרך-כלל מה שקורה זה שמשווקי הביצים מייבאים בתקופות האלה ביצים מחו"ל וכך לא מורגש מחסור…
…ממשרד החקלאות נמסר: "כבכל שנה, הרבעון הראשון של השנה (חודשי החורף) מאופיין במחסור קל בביצים, שמטופל על ידי יבוא…."
כלומר כמו ב"משבר הכלכלי" של 2008, גם כאן ה"מחסור" הקל בביצים היה ידוע מראש, הוא קורה כל שנה, וסביר שהוא רק הוגבר שלא לצורך בשל אווירה כללית של חרדה, תוך יצירת "פאניקה" קלה שהזינה את עצמה.
*וידוי אישי – מכיוון שכל קבוצות הפייסבוק צעקו על מחסור בביצים, עצרתי במכולת וקניתי קרטון. אשתי עברה בסופר וקנתה עוד קרטון. משלוח מהסופר (שהוזמן שבועיים קודם) הגיע עם עוד שני קרטונים. מפה לשם אפילו בלי להתכוון הגענו למצב של 67 (!) ביצים בבית. אופס. וזה בלי נסיונות אקטיביים לאגירה.
**https://www.themarker.com/advertising/1.5722096
