אם תשאלו אותי, איכות הבשר בכלל לא חשובה. אני בטוח שהוא סגר מראש עם המשחטה על כמות משולשת של עוף ושילם במזומן בשביל להרוויח עוד 3% על כסף מזומן.
אני סבור שהוא נתן עוף רגיל לחלוטין והעלות האמיתית שלו היתה לא 3 מליון כאם 2.25 מליון.

הרווח הנקי מ 20 מליון מחזור לאותה תקופה אני מאמין שהיה כמליון שקל. אבל צריך לשים לב לנקודת הזמן ולכמות העוף שנמכרה. בשלב מסוים נגמר העוף המוזל והמחיר חזר לקדמותו.

ההפסד לכעורה בפרק זמן של שבוע בכ 1.25 מליון, הביאה לו קונים שהמשיכו לקנות אצלו וצברו הרגל קניה בציפיה למבצעי התאבדות. כמו כן, אילו שלא קנו את העוף ואילו שקנו בפחות מ 200 ש"ח ולא קיבלו את ההנחה, איזנו את "ההפסד".

בשורה התחתונה, האסטרטגיה נכונה, יש כאן מצב של WIN WIN שכולם מרוצים ומי שנשאר רעב זה משרדי הפרסום שיכלו במקרה הטוב לקנות עוף בשקל אחרי שהוציאו על כיבודים הנהלה וכלליות 201 ש"ח.

אורן

וכאן מודגש שחישוב הסיכונים של הזמנת מלאי אופנה תלוית תזמון שונה מזה של מזון יבש שאינו יוצא מאופנה או מתקלקל מחד ומזון טרי מסוגים שונים שמתקלקל מהר ומצריך לוגיסטיקה שונה של איחסון ועלויות קירור, תובלה ותחזוקה ניכרות, כדי לעמוד במגבלות כ"א, בלאי, חוקי משרד הבריאות, צמצום הפסדים על קלקול סחורה וכולי.

ואולי רמי לוי חוסך המון כסף על אחסון יותר יקר בכך שהוא עושה יותר משלוחים ומעביר את העלויות מצריכת חשמל ותחזוקת מחסן לצריכת דלק וזיהום אוויר של המובילים. עשה לו את החיים קלים, ומישהו אחר ישלם את העלות הזו במקום אחר (אני לא אומר שזה המצב ולא מאשים את רמי לוי בכלום, אני רק מציין שזו יכולה להיות האופציה)

לבסוף לגבי הבאפר ביציאה מהחנות: ברור שמקום שמוריד מחירים בצורה כל כך דראסטית חייב לקצץ מאיפשהוא, לפעמים זה איכות או טריות או מגוון המוצרים, אבל לרוב הקיצוץ מתחיל ממספר הקופאיות במשמרת. גם כאן העלות נזרקת על מישהו אחר – הזמן של הצרכן. לפעמים שווה לנו ללכת למקום היקר יותר כדי לקבל שירות מהיר יותר (תיאורטית זה היה אמור להיות שופרסל אבל כמו שאנחנו יודעים זה לא המצב…)

ועניין אחר: העוף שמגיע אלינו הביתה מאז עידן רמי לוי שבמתחם איילון מעולם לא היה טרי כל כך. בהיבט הזה שופרסל יכולים להתבייש.